תנועות מצלמה

הקדמה

הנעת המצלמה מבדילה את הצילום הקולנועי מצילום הסטילס, המצלמה הנעה במרחב מוסיפה רובד ויזואלי לתמונה המצולמת ופותחת בפני אנשי הקולנוע טכניקות נוספות בעזרתן הם יכולים להעביר את סיפור הסרט לצופה. לכל תנועה של המצלמה יש השפעה פסיכולוגית ייחודית על הצופה. במאמר זה נציג לפניכם את תנועות המצלמה הנפוצות בקולנוע ונדבר גם על כיצד ניתן להשתמש בהן בחוכמה על מנת לשרת את מטרותינו האומנותיות.

הסטוריה של תנועות המצלמה

בתחילת ימיו, התמקד הקולנוע בתנועת הדמויות בתוך הפריים והשאיר את המצלמה עומדת במקומה, זה נבע ממספר סיבות:

1. מצלמות הקולנוע הראשונות היו גדולות וכבדות מאוד ובכדי להזיז אותן נדרש מאמץ לוגיסטי גדול, כמו גם, טכנולוגיה מתקדמת שתאפשר זאת.

2. גם כאשר היה ניתן להזיז את המצלמה, הקולנוענים של תחילת המאה ה20 חששו שהזזתה תבלבל את הצופה ותוציא אותו מריכוז. (הם חשבו דבר דומה גם בנוגע לעריכת הסרט).

3. בתחילת ימיו, היה הקולנוע דומה בדרכים מסוימות לתיאטרון, אנשי הקולנוע של התקופה שאפו למקם את המצלמה ביחס לנושא כך שהצופה ירגיש שהוא יושב בשורה האמצעית של אולם התיאטרון, כלומר שהוא נמצא במרחק הטוב ביותר מהנושא המצולם. הזזת המצלמה נתפסה כהרעה בתנאי הראות של הצופה. 

עם השנים הגיעה התפתחות טכנולוגית ותפיסתית, ותנועות המצלמה החלו להופיע יותר ויותר בסרטים. בשנות ה30 של המאה ה20 חלה האטה נוספת בשימוש בתנועות מצלמה עקב הגעת הקולנוע המדבר, לקח לתעשייה זמן להבין כיצד להזיז את ציוד הסאונד החדש ביחד עם המצלמה. אך הקלנוע התגבר על כך במהרה והחל משנות ה40 של המאה ה20 תנועות מצלמה הפכו לחלק בלתי נפרד מהסרטים.

סוגי תנועות מצלמה

נעבור על תנועות המצלמה הנפוצות ביותר בקולנוע בימינו.

PAN

תנועת הPAN באה מהמילה Panorama. כאשר נבצע פאן, המצלמה תנוע בתנועה אופקית, משמאל לימין או מימין לשמאל בקו ישר. לרוב יבוצע הPAN כשהמצלמה מוצבת על חצובה על מנת לשמור על יציבות הצילום והתנועה, אך אין חובה לכך.

PAN RIGHT

תרשם בקיצור PAN R במסמכי ההפקה. הכוונה היא לתנועת המצלמה משמאל לימין בצורה אופקית.

PAN LEFT

תרשם בקיצור PAN L במסמכי ההפקה. הכוונה היא לתנועת המצלמה מימין לשמאל בצורה אופקית.

TILT

בתנועה זאת תכוון המצלמה כלפי מעלה או כלפי מטה. שימו לב שבתנועת ה TILT תתבצע הטייה של זווית המצלמה בלבד, ולא תנועת גוף המצלמה. גם תנועה זאת מזוהה עם מצלמה סטטית על חצובה, וגם במקרה זה אין חובה לכך.

TILT UP

תרשם בקיצור TILT U במסמכי ההפקה. הכוונה היא להטיית המצלמה מלמטה למעלה בקו אנכי.

TILT DOWN

תרשם בקיצור TILT D במסמכי ההפקה. הכוונה היא להטיית המצלמה מלמעלה למטה בקו אנכי.

PED

בתנועת הPED או הPedestal תנוע המצלמה במישור האנכי בדומה לTILT רק שבמקרה זה תתבצע התנועה ללא הטיית זווית המצלמה. תנועה זאת מבוצעת פעמים רבות מצילום מנוף.

PED UP

תרשם בקיצור PED U במסמכי ההפקה. הכוונה היא לתנועת המצלמה מלמטה למעלה בקו אנכי ללא הטיית זווית המצלמה.

PED DOWN

תרשם בקיצור PED D במסמכי ההפקה. הכוונה היא לתנועת המצלמה מלמעלה למטה בקו אנכי ללא הטיית זווית המצלמה.

DOLLY

בתנועה זאת המצלמה תוצב על עגלת הדולי. לרוב, המצלמה החצובה והצלם יהיו על  העגלה, כאשר אחד מאנשי הצוות (הגריפ) יניע אותה במרחב. עגלת הדולי יכולה להיות על גלגלים או מונעת על מסילת פסים, תלוי בתנאי השטח ודרישות השוט. הייתרון בתנועת הדולי הוא שהמצלמה יכולה לבצע תוך כדי תנועתה במרחב תנועות נוספות של PAN, TILT ו PED ובכך לייצר תנועה מעניינית ועשירה יותר.

DOLLY IN

במקרה זה תנועת הדולי מתבצעת פנימה אל תוך התרחשות הסצינה, אל עבר הנושא.

DOLLY OUT

במקרה זה תנועת הדולי מתבצעת החוצה, מתרחקת מהתרחשות הסצינה ומהנושא.

DOLLY LEFT

במקרה זה תנועות הדולי תתבצע לכיוון שמאל בצורה אופקית, שוט כזה נועד פעמים רבות לעקוב אחר דמויות בעת תנועתן. כיתוב מקוצר DOLLY L.

DOLLY RIGHT

במקרה זה תנועות הדולי תתבצע לכיוון ימין בצורה אופקית, שוט כזה נועד פעמים רבות לעקוב אחר דמויות בעת תנועתן. כיתוב מקוצר DOLLY R.

TRACKING

תנועות הדולי ימינה ושמאלה נקראות לעיתים גם בקיצורים TRACK, TRUCK, TRAVELING, כאשר כמובן בסוף הקיצור תוסף האות R או L בהתאם לכיוון התנועה של הדולי. לרוב תקרא התנועה כך כאשר המצלמה תעקוב אחרי תנועת הדמות בקו אופקי.

FOLLOWING

Following הוא שם נוסף לתנועת ה DOLLY IN, כאשר המצלמה בעצם עוקבת אחר הדמות בהנעה במרחב. (Following יכולה להיות גם תנועת סטדיקאט או מצלמה מוחזקת ביד).

עגלת דולי

דולי מסילה בתנועה

CRANE, JIB

בתנועה זאת המצלמה תנוע על גבי מנוף, אחד היתרנות של המנוף וההבדל בינו לבין התנועות הקודמות שדיברנו עליהן הוא היכולת שלו לעלות לגבהים ולהגיע למקומות אשר לא ניתן היה להביא אליהם את המצלמה ביד, כמו לדוגמא לצלם מקצה של הר. לעיתים יישב הצלם על המנוף ביחד עם המצלמה ולעיתים רק המצלמה תיהיה מוצבת על המנוף, כאשר הצלם ייצפה בפריים דרך המוניטור. גם במקרה זה המצלמה יכולה לבצע תנועות PAN, TILT ו PED במקביל לתנועת המנוף. בנוסף, המנוף עצמו יכול להיות מוצב על דולי שנע במרחב. מנופים קטנים יותר נקראים JIB ומנופים גדולים יותר נקראים CRANE.

תנועת המנוף מעט מורכבת יותר מתנועה פשוטה בצורה אנכית ואופקית, ניתן להשתמש בקיצורים CRANE U, CRANE D, CRANE L, CRANE R תוך כדי פירוט תנועת השוט בתסריט הצילומים.

מנוף על דולי

הצלם על המנוף

AERIAL

שוט אווירי הוא שוט שמצולם מכלי תעופה כגון מטוס, מסוק או בימינו, קווד או הקסקופטרים הנשלטים בשלט רחוק. שוט זה נועד לכסות לרוב שטחים נרחבים של קרקע ולצילום של אקסטרים לונג שוטים, או לחלופין לעקוב אחר התרחשות אווירית כגון תנועת כלי תעופה.

בימינו ניתן להשתמש במסוקים בשלט רחוק כדי לצלם שוטים אוויריים מדהימים.

HANDHELD

בתנועה זאת הצלם מחזיק את המצלמה בידיו בעת תנועה. תנועה זאת הגיעה לקולנוע יחסית מאוחר מכיוון שבמשך זמן רב גודל המצלמות לא אפשר לצלם לשאת אותן. כאשר התנועה תבוצע ללא מטרה שתורמת לסיפור השוט, היא עלולה לגרום לצופה להיות מודע לצילום ולהוציא אותו מריכוז, רעידות המצלמה יפריעו לו. מצד שני, כאשר תתוכנן בהתאם לדרישות הסצינה תוכל לתרום לחווית הצופה ולסיפור הסצנה. תנועת מצלמה רועדת באה לרוב להעביר תחושות של  לחץ, חוסר יציבות, ריאליסטיות, נקודת מבט של דמות ועוד. גם כאשר הצלם מחזיק את המצלמה בידו ולא זז איתה, נקרא לשיטת צילום זאת HANDHELD, מפאת סגנון הצילום הרועד של השוט.

STEADICAM

מכשיר ה STEADICAM פותח בשנות ה70 של המאה ה20. מכשיר זה עשוי מרתמה מיוחד שמתחברת לגוף הצלם וממנו למצלמה, כאשר בצד השני של המכשיר מחוברת משקולת שמייצבת את המצלמה בעת התנועה. מכשיר הסטדיקאם מאפשר לצלם לנוע עם המצלמה ובאותו הזמן להשאיר את המצלמה יציבה, כך שהצופה לא ירגיש שיש אדם מאחורי המצלמה. זאת בשונה מצילום HANDHELD בו המצלמה רועדת בעת שהצלם מחזיק אותה. תנועת הסטדיקאם לרוב עוקבת אחרי נושא בתנועה אך אינה מוגבלת לכך ויכולה לקפוץ בין התרחשויות במרחב.

צלם סטדיקאם.

שימוש מושכל בתנועות מצלמה

תנועות מצלמה כמובן מוסיפות רובד ויזואלי מרשים לסרט שלנו, הן שובות את עיני הצופה ומאפשרות לו לנוע במרחב הסצינה, דבר אשר לא ניתן להעביר בתמונות סטילס רגילות. אבל, עלינו כיוצרי קולנוע לדעת לעשות שימוש מושכל יותר בתנועות המצלמה, להפוך אותן לכלי אומנותי שישרת את מטרות הסיפור שלנו ויהווה כלי השפעה על רגשות הצופה. בעוד אנו יכולים לקבוע בבירור שככל שגודל הפריים שבו נצלם את הדמות שלנו יהיה סגור יותר נרגיש קרובים יותר לדמות או שככל שזווית הראייה תיהיה גבוהה יותר הנושא יראה לנו חלש יותר, כאשר אנו מדברים על תנועות מצלמה יש בידנו כל כך הרבה אפשרויות ושילובים של תנועות עד שקשה מאוד לקבוע נוסחה קבועה לכל תנועה, אפילו אותה תנועת מצלמה יכולה להעביר רגש שונה לצופה בהתאם להתרחשות בסצנה. לכן במקום לדבר על שימוש בתנועה ספציפית כזאת או אחרת נדבר על למה בכלל להניע את המצלמה מלכתחילה.

תנועה מושפעת ולא מושפעת

ניתן לחלק תנועות מצלמה לשתי קטגוריות מרכזיות, תנועה מושפעת ולא מושפעת (Motivated and Unmotivated).

תנועה מושפעת

העקרון מאחורי תנועה זו פשוט, המצלמה עוקבת אחר פעולות הדמות. אם הדמות הולכת - המצלמה הולכת איתה, אם הדמות רצה - המצלמה רצה איתה. התנועה מושפעת מתנועת הדמות. גישה זו לתנועה מומלצת ליוצרי קולנוע מתחילים מפני שהם נוטים להניע את המצלמה רק לשם יצירת תנועה וללא הבנה כיצד משרתת תנועה זו את מטרת הסיפור והסרט.

תנועת בלתי מושפעת

תנועה בלתי מושפעת של המצלמה מתרחשת כאשר הבמאי מחליט להניע את המצלמה ללא קשר לתנועת הדמות בפריים. תנועה בלתי מושפעת מתחלקת לשני חלקים.

תנועה בלתי מושפעת הגיונית (Logical)
כאן הבמאי יחליט להזיז את המצלמה מסיבה מסוימת. לדוגמא, דמות מתעסקת עם אובייקט והבמאי מחליט להתקרב ולהראות מה בדיוק היא עושה, תנועה זאת תיהיה בלתי מושפעת מכיוון שהיא לא עוקבת אחר הדמות בפריים והגיונית מפני שהיא נובעת מהתעסקות הדמות במשהו, מכאן שיש סיבה לוגית להתקרב לנושא.

תנועה בלתי מושפעת בלתי הגיונית (Illogical)
במקרה זה המצלמה מסתובבת באופן חופשי בחלל הסצינה ללא קשר להתרחשות בפריים, ניתן להגיד שבדרך זאת הבמאי כופה את עצמו על הסיפור והמצלמה הופכת לדמות בסצינה ולא לצופה שמביט מהצד, אנו שמים לב לתנועותיה.

 לסיכום

במאמר זה הצגנו לפניכם את סוגי תנועות המצלמה הנפוצות בקולנוע. דיברנו על כיצד, מתי ולמה צריך להשתמש או לא להשתמש בתנועה בסרטים שלנו. כמובן שמאמר זה לא יכול לעבור על כל סוגי התנועות אלא רק להציג קווים מנחים לשימוש בהן, עליכם כיוצרי קולנוע להתנסות בתנועות מצלמה בסרטיכם ולמצוא את הדרך הייחודית בה תנועות אלו יתרמו לסיפור הסרט שלכם. במאמרים הבאים נחזור לדבר על תנועות מצלמה בדגש על דוגמאות לשימוש בתנועות כאלו או אחרות לחיזוק המסרים של הסרט שלנו.