אזהרה: זיהינו כי ג'אווה סקריפט מנוטרל בדפדפן שלכם. על מנת להשתמש באתר בצורה נכונה עליכם להפעיל את ג'וואה סקריפט!
חזרה לקטגוריית צילום ותאורה

מהירות פריימים לשניה (FPS)

מאת: מערכת איי סי ספוט
08.02.2015
צפיות: 16241
הדפס מאמר דווח על שגיאה
אנו שמחים שהחלטתם לדווח לנו על טעות במאמר, אנו מנסים לשמור על התוכן באתר רלוונטי וברמה גבוה ככל הניתן אך גם אנחנו עושים טעויות! אנא השתדלו לפרט ככל הניתן את מהות הדיווח על מנת שנוכל לעדכן אותו במהרה. במידה והדיווח שלכם ימצע כנכון הוא יתוקן - אתם תעודכנו בהודעה פרטית באתר על התיקון ושמכם ותמונתכם יוספו בתחתית המאמר יחד עם תיאור קצר של התרומה שלכם למאמר.

הקדמה

המילה "פריים" יכולה להתייחס לשני דברים. הראשון הוא גודל פריים והכוונה היא לגודל המסגרת בה אנו מצלמים את הנושא שלנו בסרט, עליו נדבר במאמר נפרד. במאמר זה נדבר על מהירות פריימים לשניה (FRAMES PER SECOND), תמונות שרצות אחת אחרי השניה ויוצרות אשליה של תנועה על המסך, כך מצלמת המצלמה וכך גם משודרות התמונות אל מסכי הקולנוע.

 

הניסוי של אדוארד מייברידג'

אי שם בסוף המאה ה-19 חי לו צלם אנגלי בשם אדוארד מייברידג'. יום אחד הוזמן מייברידג' לבקר בחוותו של אדם בשם סטנפורד, אמריקאי עשיר וחובב מושבע של סוסים אשר קיווה שמייברידג' יעזור לו לענות על שאלה שעניינה אותו כבר מזה זמן רב - האם בזמן שהסוס דוהר הוא מרים את כל פרסותיו מן הקרקע או שלפחות אחת מהן נוגעת כל העת באדמה, דבר שהיה בלתי אפשרי לראות במבט רגיל. בתקופה זאת הקולנוע עוד לא היה קיים וסוסים הופיעו רק בציורים או בתמונות. מייברידג' נענה לאתגר ועורך ניסוי - במהלך הניסוי הוא מציב סדרת מצלמות בשורה ,אחת ליד השניה ומכל מצלמה מותח חוט שאותו הוא מחבר אל קיר לבן ממול למצלמות. (מייברידג' ערך את הניסוי מספר פעמים כל פעם ניסה עם כמות מצלמות שונה) כשסוס דוהר במקביל לקיר, הוא קורע את החוטים אחד אחרי השני ובכך מפעיל כל מצלמה, מה שיוצר למעשה רצף של תמונות, המצלמות צילמו 24 תמונות בשניה. מייברידג' הולך אף רחוק יותר ויוצר בעצמו מכשיר שיוכל להקרין את התמונות אחת אחרי השניה, בכך למעשה הוא יוצר את הסרט הנע הראשון!

הסוס של מייברידג'
התמונות שצילם מייברידג' בשנת 1886
הסוס של מייברידג' דוהר
וכשהן רצות אחת אחרי השניה

התפתחות מהירות הפריימים בקולנוע

כדי שהעין האנושית תקלוט את התמונות הרצות כתנועה חלקה נדרשים לפחות בין 10 ל 20 פריימים בשניה, אחרת המוח שלנו ישים לב לכך שהתנועה בסרט אינה חלקה. בתחילת ימיו של הקולנוע סרטים צולמו במהיריות פריימים שונות מכיוון שעדיין לא פותחה שיטה מסודרת של צילום והקרנה. הצורך בקביעת סטנדרט ברור נוצר עם הגעת הקולנוע המדבר, בשביל ליצור סינכרון בין קול לתמונה נקבע סטנדרט שנשמר לרוב בקולנוע עד היום, סרט קולנועי מצטלם ב24 פריימים לשניה.

 

מהירויות פריימים בימינו

כל אדם שעוסק בקולנוע צריך להבין במהיריות פריימים אך אלו שהידע הזה חשוב להם ביותר הם אנשי מחלקות הצילום והעריכה. הצלם כמובן יהיה זה שיקבע את מהירות הפריימים במהלך ההצילומים והעורך יהיה אחראי לעבוד איתם במהלך עריכת הסרט. בואו נעבור על כמה דגשים בסיסיים למהיריות פריימים:

 

1. כפי שכבר אמרנו רוב סרטי הקולנוע מצטלמים עד היום במהירות של 24FPS אך ישנם יוצאים מן הכלל. לדוגמא, הסרט "ההוביט" של פיטר ג'קסון צולם במהירות של 48FPS.

 

2. סרט שצולם במהירות פריימים מסויימת יהיה גם מוקרן במהירות זאת, חלק מהטלוויזיות למשל אינן יכולות להקרין 24FPS, לכן על העורך יהיה להמיר את מהירות הפריימים ל 25FPS או 30FPS, לכן כשאתם עובדים על הפרוייקט שלכם עליכם תמיד לקחת בחשבון לאיזו מדיה הוא מיועד ואילו המרות ידרשו בעתיד.

 

3. מצלמות פילים קולנועיות מצלמות כמעט תמיד רק ב 24FPS, לעומת זאת מצלמות דיגיטאליות יאפשרו לכם לבחור מבין מספר מהיריות פריימים שונות תלוי באיזה מצלמה אתם משתמשים. 

 

מהירויות פריימים שונות ומטרתן

כפי שציינו למעלה עלינו לדעת לאיזה מדיה מיועד החומר שאנו הולכים לצלם ואיזה מהירות פריימים נדרשת לשם כך, בואו נעבור על כמה סוגי מדיה נפוצים:

 

קולנוע

24P - כשאנחנו מצלמים לקולנוע כמעט תמיד נצלם ב 24FPS וחלק מהמקרנים בבתי הקולנוע יקרינו רק ב 24FPS. האות P מסמלת את שיטת ההקלטה וההקרנה - Progressive, ישנה שיטה נוספת בשם - Interlace אשר מסומת באות i. בקצרה נגיד ששיטת הפרוגרסיב סורקת כל פריים בשלמותו בעוד שיטת האינטרלייס סורקת תחילה חצי פריים לאחר מכן את החצי השני ורק אז מקרינה אותו אל המסך, מידע נוסף ניתן למצוא במאמר על פרוגרסיב ואינטרלייס.

 

טלוויזיה

50i,60i - כפי שציינו קודם טלוויזיות רבות אינן מסוגלות לשדר 24FPS אלא רק 25FPS או 30FPS, הסיבה לכך נובעת מהעובדה כי הטלוויזיות עובדות על מתח חשמלי (HZ - הרצים) ולא כמקרן שמשדר תמונות למסך. בחלק מהעולם הטלוויזיה עובדת על 50HZ ובחלק אחר על 60HZ, על כך ניתן לקרוא במאמר על שיטות שידור. לטלוויזה קשה לסרוק פריים בשלמותו בשיטת P לכן היא עושה זאת בשיטת i בשני חלקים, תחילה נסרק חלק אחד של הפריים ולאחר מכן החלק השני. (כאשר אנו מקליטים חומר בשיטת i הוא מוקלט וגם נשמר בשני חלקים). כל HZ של חשמל אחראי לחצי פריים, כלומר פריים לשניה. 25FPS בדיוק חצי מ50HZ, ו30FPS בדיוק חצי מ60HZ.

 

25P,30P - עם התפתחות הצילום הדיגיטאלי וטלוויזיות הHD של ימינו, ישנן כבר עכשיו טלוויזיות שיכולות לשדר בשיטת פרוגרסיב במהיריות של25P ו 30P ואפילו 24P, בעשור הקרוב שיטת האינטרלייס ככל הנראה תעלם, אך נכון להיום היא עדיין רלוונטית וחשובה להכרה.

 

מחשב

מסכי המחשב הם המפותחים ביותר מכיוון שהם יכולים להציג כמעט כל מהירות פריים בכמעט כל שיטת שידור והקלטה, לדוגמא: 24P,25P,30P,50i,60i,50P,60P,72P,120P.

בטח שמתם לב כי הצגנו כאן לפניכם ארבע מהיריות פריים חדשות והן 50P,60P,72P,120P. ישנן מצלמות שמסוגלות לצלם כמוית אלו של פריימים ואף יותר מכך, עקרונית - ככל שיש יותר פריימים לשניה התנועה יותר וחלקה, ככל שיש פחות, התנועה יותר מקוטעת. המחשב יכול בקלות לדחוס 120FPS ולהציג תנועה חלקה, מצד שני אם ננסה להקרין 120 פריימים לשניה בעזרת מקרן קולנוע שמיועד להקרין 24 פריימים לשניה, נקבל תנועה איטית או SLOW MOTION מכיוון שהרבה יותר פריימים לשניה (120) יידחסו למסגרת המיועדת להקרנת פחות פריימים לשניה (24).

 

אפקטים של (Slow Motion) ו (Fast Motion)

רובכם מכירים את הסצינות המפורסמות של המטריקס בהן ניאו מתחמק מכדורים בתנועה סופר איטית. או שיצא לכם לראות בסרטים שוטים שבהם מהירות התנועה מוגברת.

 

שימוש בהירות פריימים הינה הדרך הטובה ביותר ליצור אפקטים של האטת והאצת זמן, אך היא אינה הדרך היחידה:

 

1. הדרך הראשונה ליצירת אפקט זה היא בשלב העריכה על ידי קיצוץ או הכפלת כמות הפריימים המצולמים. דרך זאת אפשרית אך אינה מומלצת, קודם כל האפקט אינו נראה איכותי מספיק ודבר שני כל תיקון בתוכנת עריכה פוגע בסופו של דבר באיכות הצילום.

 

2. הדרך השניה היא שימוש במהירות התריס כדי ליצור אפקט של מריחת הזמן, דרך זאת אינה טובה גם כן מפני ששינוי מהירות התריס משפיעה על כמות האור שנכס למצלמה, ניתן לקרוא עוד על כך במאמר מהירות תריס, ומאמר מהירות תריס מריחה והקפאה.

 

3. הדרך הנכונה והאיכותית ביותר היא להשתמש במהיריות פריים. נניח ואנו מצלמים סרט מיועד להקרנה ב24P. אם נצלם אותו ב 120P ונקרין בשיטה שמיועדת ל24P הרבה מאוד פריימים יידחסו לפרק זמן שמיועד להציג הרבה פחות פריימים מכאן נקבל תנועה איטית, איכותית וחלקה. בדיוק על אותו עקרון אם נצלם ב12FPS ונציג ב 24FPS, התנועה תצא מקוטעת (סגנון סרטים אילמים ישנים). בימינו יש מצלמות שיכולות לצלם אפילו 5000FPS ואף ויותר. (Phantom Flex)

 

לסיכום

למהיריות פריימים חשיבויות רבות, באיזה FPS נצלם את הסרט שלנו? באיזה מהירות הוא יוקרן? לאיזה מדיה הוא מיועד והאם הוא יתאים להקרנה במדיה זאת? אילו המרות עלינו יהיה לעשות בעתיד? האם נרצה לצלם במהיריות פריימים מסויימות כדי ליצור אפקטים מסויימים? האם המצלמה שאנו מצלמים איתה מאפשרת צילום במהירות פריימים זאת? אנו מקווים שבמאמר זה ענינו על שאלות אלו והצלחנו להסביר מהי מהירות פריימים, למה היא משמשת ולמה היא חשובה.

אנחנו מצטערים אך האתר אינו מתואם לרזולוציה כה נמוכה, אנא הכנסו ממכשיר עם מסך גדול יותר, עמכם הסליחה!
icinemaspot logo
אי סי ספוט 2015-2021 ©