דיאלוג קולנועי
צפיות: 14391 |
|
קונפליקט בדיאלוג
בכל סצנה יש קונפליקט בין דמויות, או בין הדמות לעצמה. הדיאלוג חייב לשרת את המטרה הזו. כלומר, דמות אחת תמשוך לכיוון שלה ודמות אחרת תנסה לשכנע את השניה ללכת לכיוון שלה.
בדוגמא הנ"ל מהסרט "מועדון הלקוחות של דאלאס", ישנו קונפליקט בין רון לאווה. רון רוצה לקבל AZT (תרופה שאינה מאושרת לאיידס) בעוד אווה רוצה שהוא יישאר על המיטה ויקבל את התרופות המאושרות. מדובר על סצנה פשוטה למדי וקצרה בה ברור לנו הקונפליקט.
סאב טקסט
סאב טקסט הוא הכוונה האמיתית שמאחורי המילים שנאמרות. לרוב גם בחיים, מה שאנחנו אומרים זה לא באמת מה שאנחנו מתכוונים, מתחת לפני השטח חבוי משהו עמוק יותר. כך גם בדיאלוגים בסרטים. דיאלוג גרוע מכיל בתוכו סאבטקסט. כלומר אם הדמות רוצה לישון, בתסריט גרוע היא תגיד, "אלון, אני רוצה לישון". למרות שמדובר על חרוז, עדיף לכתוב משהו כמו, "אלון, אני עייפה, נתראה מחר", "אלון, אתה בא לישון", "אלון, אתה לא עייף?". אפילו פעולה כמו פיהוק, יכולה לעשות את העבודה. רק שימו לב שבכל אחד מהמשפטים האלה, מסתתר סאב טקסט של הדמות. במקרים מסוימים, גם המשפט הפשוט "אלון, אני רוצה לישון" יכול להכיל סאבטקסט רב בתוכו. אם מדובר על פגישה ראשונה, על זוג נשוי שמנסה להביא ילד לעולם, או אולי על זוג גרוש, והאישה רוצה שאלון ילך הביתה.
דוגמא, "אני הולך להציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה". במילים אחרות, הסנדק הולך לאיים עליו ולהשיג את מה שהוא רוצה. בדוגמא "ממועדון הלקוחות של דאלאס" אומר רון, "אני מעדיף למות עם המגפיים שלי". הכוונה שלו היא מן הסתם, שהוא מעדיף לא למות בבית החולים, אלא שכותב התסריט העדיף לא ללכת לכיוון הבנאלי.
בסרט האגדי של וודי אלן, "הרומן שלי עם אנני" יש סצנה, שלמה בה הדמויות משוחחות, ועל המסך בכתוביות, כתוב מה הן באמת חושבות. אולי לא מדובר על סאבטקסט של ממש (בסצנה הספציפיות הזו במטרה להצחיק בלבד), אבל ברוב המקרים כן.
למשפט "אני אוהב אותך" למשל, אפשר להצמיד המון סאבטקסט. אם הדמות עצבנית, ואומרת זאת, למעשה מדובר על "אני שונא אותך". אם הדמות עייפה, הכוונה פה, "אני אוהב אותך, אבל עזבי אותי בשקט". אם הדמות עסוקה, "אין לי זמן ואני צריך לסיים את השיחה".
לכל דמות שפה משלה
כמו בעולם האמיתי ככה גם בעולם הקולנוע, לכל אדם יש מילים שמאפיינות אותו. למשל אדם בעל רקע צבאי ישתמש במילים שונות מאמן שלא עשה צבא.
הרבה דיאלוגים חוטאים בכך שהם מעניקים אותה שפה וסגנון דיבור לכל הדמויות שלהן ובכך מורידים מערכו של התסריט. התופעה הנפוצה ביותר היא לתת לילד דיאלוגים של מבוגר. ילד גם אם הוא גאון הדור, לעולם לא ידבר כמו מבוגר, לכן כדאי לתת לו מאפיינים של ילד, לדוגמא - טעויות במילים.
לעיתים, הדמות עלולה לשנות את סגנון הדיבור שלה תוך כדי הסרט. למשל, בתחילת הסרט הגיבור חי בשכונה, בהמשך הסרט יוצא ללמוד באוניברסיטה, לכן ברור שהמילים שישתמש ישתנו בהתאם לשינוי שעבר בסרט. דוגמא מצחיקה ומרתקת לכך אפשר למצוא בסידרה איש משפחה. פיטר גריפין הופך להיות אדם חכם במקום חסר הבינה שהיה לפני כן. כל הדיאלוג שלו משתנה והוא מדבר בשפה גבוהה מאוד, הדוגמא היא כמובן קומית אבל נוגעת בנקודה חשובה ממנה מתעלמים הרבה תסריטאים ובמאים.
פחות זה יותר
לכותבים צעירים (וגם ללא מעט מנוסים) יש נטייה לכתוב דיאלוג בכמויות שלא היו מביישות את טרנטינו או וודי אלן, אלא שמה לעשות, יש רק שניים כאלה בעולם. קולנוע הוא פלטפורמה של צפייה, ויזואלית. אנשים אוהבים לראות התרחשויות על המסך על פני לשמוע אותם. למשל במקום שבחורה תגיד לגבר שהיא "שונאת אותו" אפשר להחליף את זאת בסטירה שלה לגבר, והאקט עצמו כבר ייתן את האפקט, צריך להגיד שום דבר.
לכן, ברוב המקרים בהם יש דיאלוג, כנראה שמדובר על משהו שאי אפשר לבטא בפעולות. יש פעמים שלומר, "אני שונאת אותך" הרבה יותר נכון מאשר לתת סטירה. לרוב, דיאלוג מוסיף משהו חדש שלא ידענו. ובנוסף, תורם לעצם העובדה שאנחנו האנשים, יצורים סוציאליים, ומדברים כל הזמן. אם ילד רוצה שאמא תבוא אליו, הוא כנראה יצעק "אמא בואי". אלא אם כן הוא נפל ואז לרוב מספיק בכי. רוקי בסיום עוד קרב מנצח רוצה את אדריאן, לכן הצרחות שלו "אדריאן, אדריאן" מקובלות ואף מרגשות אותנו.
בדרך כלל כשיש דיאלוג טוב, הוא גם פועל על הדמות או הדמויות שמקשיבות. "ירו בו!!!", דיאלוג פשוט שכזה, מעורר את הדמויות שמקשיבות לפעול, אם זה לברוח, או להגיע ולתת עזרה. ושימו לב שאפילו לא צריך להוסיף סתם מילים כמו "תברח, ירו בו!!!" או "בואי מהר, ירו בו!!!". מספיק שהדמות תאמר, "ירו בו!!!" והכוונה עוברת. כמובן שניתן לעשות זאת באופן דרמטי יותר, "את לא מאמינה... ירו בו!!!" או "הוא פה לצידי, הם... הם ירו בו!!!".
בימאים גדולים כמו היצ'קוק וסקורסזה אמרו לא פעם, שהצופים צריכים להבין את המתרחש בסרט גם אם היה ללא סאונד בכלל. לכן, בעת כתיבת דיאלוג נסו לבדוק האם ניתן לפסוח עליו, ולהחליפו בפעולה של הדמות.
ראוי לציין, שהמון דיאלוג יורד בחדר העריכה. לכן, אם אתם לא בטוחים שהמסר עובר ללא דיאלוג אחרי שכתבתם את כל הפעולות האפשריות, תכתבו דיאלוג, ובעריכה זה יקוצץ. אם זאת, לרוב לא רצוי לעשות כן.
לסיכום
דיאלוג הוא כל מה שנאמר בין שתי דמויות או יותר במהלך סצנה. לרוב רצוי למעט בדיאלוגים כיוון שקולנוע הוא אומנות ויזואלית והצופים מעדיפים לראות מאשר לשמוע. ואם כבר כתבתם דיאלוג, תדאגו שהוא ישפיע בצורה דרמטית על התפתחות הסרט.
המלצות לכמה סרטים עם דיאלוג מצוין
קרוב יותר
ספרות זולה
כלבי אשמורת
הרומן שלי עם אנני
פשעים ועבירות קלות
שושנת קהיר הסגולה
כשהארי פגש את סאלי
ארבע חתונות ולוויה אחת
