אני תמיד מוצא את עצמי שואף לאנלוגיה של מבוך. תחשבו על פילם נואר ואם אתם מדמיינים את הסיפור כמבוך, אתם לא רוצים להיות תלויים מעל המבוך, צופים בדמויות עושות את הבחירות הלא נכונות, כי זה מתסכל. אתם באמת רוצים להיות איתם במבוך, לבצע את הפניות שהם מבצעים, זה הרבה יותר מלהיב. אני די אוהב להיות בתוך המבוך.
